את ההורה, הן על היחסים והן על תפיסתו העצמית של הילד . האני האותנטי של ההורה וחלקים מוסתרים ומוכחשים עולים לתוך המרחב המשותף ונוכחים בחיי הילדים . אי ההסכמה ורגשות שליליים כבר אינם מוכלים ומופיעים כקרע בין ההורים . אם "הסצנה הראשונית" היא כסוד גלוי, הרי שבגירושים יש מידה נוספת של התפכחות . האהבה או התשוקה מתו, ומותם נקבע רשמית . ילדים בכל גיל צפויים לא אחת להתקשות להכיל את מורכבות התמונה הנחשפת לגבי ההורה כאדם, בעת הגירושים ולאחריהם . נתבונן על השלכות של שאלות סביב אמון, אינטימיות והתווך האישי והבין אישי . נדון כיצד המתגרשים ומטפלי הורים מתגרשים יכולים לפעול כדי לחזק את האפשרות לקבל את המורכבות ולפתח חיים אותנטיים, יחד, ובעקבות הערעור והשאלות לגבי האמיתות המתגלות כמעט בהכרח בעקבות פרידת ההורים . ההורה כדמות מגדלת, כאדם וכפונקציה ילדים פוגשים את הוריהם דרך הנוכחות שלהם בחיי היומיום ודרך היכולת שלהם להיענות לצרכים שלהם, לתת להם ביטחון בעולם ( אריקסון, 1950 ) ולראות אותם . אנו מתייחסים לתחילת החיים כשלב קריטי לבניית העצמי האמיתי . תהליך זה מתחיל עוד טרם שהילד נולד, בהכנה הפסיכולוגית להורות...
אל הספר