הזיכרונ הר�טורטיבי של מרד בר�כוכבא 167 המחקר האקדמי בסוגיית הזיכרון הקולקטיבי צעד כברת דרך ארוכה מאז מחקרו פורץ הדרך של מוריס הולבך ב- 1925 ) Maurice Halbwachs ( ועד העיסוק בו בעשורים האחרונים , עיסוק שהעניק תנופה אידאית , יצר שיח פורה ועיצב מחדש את הבנתנו בנוגע למושגים 3 במחקרים קודמים הארתי אתבסיסיים כגון מודרניות , זמן וזיכרון . 4 וכאן ברצוני להוסיף אלומה אחתה- memoria מכמה זוויות ראייה , בנושא " הזיכרון הרסטורטיבי " במקרה הבוחן של מרד בר-כוכבא . בפרק זה ייבחנו שינויים בדפוסי זיכרון , הנצחה ודימוי היסטורי הנוגעים בדמות היסטורית שנתקבע כלפיה זיכרון שלילי בהיסטוריה היהודית במשך מאות שנים , יחס של " אחרות " ואף של דה-לגיטימציה . השיח של הוגי הציונות וסוכני הזיכרון במדינת ישראל במאה ה- 20 שינה מן הקצה אל הקצה את היחס , התודעה והזיקה לבר-כוכבא . כיצד ארע הדבר ? באילו אופנים התבטאו השינויים ? ומהן הסיבות לשינויים אלה ? חדשנותו של המושג התאורטי " זיכרון רסטורטיבי " - שאני מציגו כאן בקצרה בלבד - נעוצה בהתכוונותו הפונקציונלית של זיכרון פלסטי המשתנה תדיר , ובתוך כך משנה את יחסנו לעבר ההיסטורי...
אל הספר