142 בעיות מוסריות״ . הקשבתי לנשים, וקולותיהן של נשים הם שהסבו את תשומת לבי לשונות הזאת . לא חשבתי על הקול כעל קולה של אישה, אבל הוא נשמע ״נשי״ . לאחרונה התבקשתי לדבר על החוויה שלי בכתיבת ״בקול שונה״ . התחלתי לעבור על מה שהיה בשבילי טריטוריה מוכּרת, והופתעתי כשהגעתי לתובנה לגבי משהו שבלבל אותי במשך הרבה שנים . פתאום הבנתי שבלי כוונה, הטמעתי מתח הן בכותרת המאמר שכתבתי מלכתחילה, ״בקול שונה : תפיסת העצמי והמוסר בקרב נשים״ ( 1977 ) , והן בכותרת הספר שבא אחריו : ״בקול שונה : התיאוריה הפסיכולוגית והתפתחות האשה״ ( 1982 ) . צירפתי יחד חקירה של השונה ( קול שונה — שונה ממה ? ) ואת הנושא של נשים, ובכך טמנתי לעצמי מלכודת שלקח לי שנים להיחלץ ממנה : האם נשים הן שונות ? האם נשים שונות מגברים ? האם נשים עושות שינוי ? האם אני מהותנית ? האם אינני יודעת שלא כל הנשים זהות ? האם אינני יודעת שמוצא ומעמד משנים לא פחות ואולי יותר מאשר מין ומגדר ? וכן הלאה . למרבה האירוניה, העבודה שלי נתפסה מבעד לעדשה של אותן השוואות והיררכיות בינאריות שרציתי לאתגר . המחקרים על הילדות והנערות הם אלה שהביאו את הפטריארכיה לקדמת ה...
אל הספר