2. למה אף אחד לא מדבר על ההחלטה להפיל

75 שציינתי במשפט הפתיחה של מאמרי מ- 1977 , ״קשת התיאוריה ההתפתחותית מובילה מהתלות של הינקות אל האוטונומיה של הבגרות, ומתווה מסלול שמתאפיין בבידול גדל והולך בין העצמי ובין האחר ושחרור הדרגתי של החשיבה מאילוצי ההקשר״ — מסלול שעובר בצעדים לעבר אוטונומיה ורציונליות, שנתפסות כסימני 3 התיאורטיקנים של ההתפתחות הפסיכולוגית, ההיכר של הבגרות . שהתמקדו בנפרדוּת, התעלמו מן המציאות של תלות הדדית, ולא הכירו במה שהיה מובן מאליו למרטין לותר קינג : ״אנחנו לכודים ללא מוצא ברשת של הדדיות, שזורים לתוך אריג של גורל אחד . מה שמשפיע במישרין על אחד מאיתנו משפיע בעקיפין על כולנו״ ; או, כפי שראה ג׳ון דאן מאות שנים לפני ששינויי האקלים המחישו 4 זאת : ״אין אדם שהוא אי, שלם לעצמו״ . ושלישית, לאור הרקע הפוליטי והפסיכולוגי הזה, המחקר על החלטות בנוגע להפלה מלאכותית והאתיקה של האכפתיות . המחקר שלי הוא תמונת בזק של רגע היסטורי . כשבית המשפט העליון אישר בפסק הדין רו נגד וייד שלאישה יש זכות להשמיע את קולה ולהחליט, הוא סלל את הדרך ליכולתה לערער על האיסורים הפנימיים שאולי מנעו ממנה להקשיב לעצמה וגם לאחרים, או לדבר לא רק למע...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד