יונה והתהום הנצחית | 451 מסתבר אם כן שהנביא החרוץ היה שמח מאוד לראות את נינווה חרבה בעוונותיה . וכך, לא רק שאלוהים קורא ליונה להזהיר עיר שלמה, עיר שהשחיתה את דרכה עד מאוד — הוא אף מבקש ממנו להחזיר את אויבי עמו בתשובה ולהצילם מחורבן שהנביא סבור כי הם ראויים לו . 575 הוא הקורא גם ליונה, קול הדממה הדקה שדיבר אל אליהו ומבקש ממנו לנסוע לעיר נוכרייה שנואה, ולדבר אל רבבות תושביה שככל הנראה עוינים אותו כולם למקטן ועד גדול . בקיצור, אלוהים קורא ליונה ליטול על עצמו סיכון עצום כדי להציל את שנואי נפשו מהעונש שיונה ישמח שיושת עליהם . הייפלא אפוא שיונה עושה מה שכל אדם סביר היה עושה בשומעו בקשה כה בלתי-סבירה מפי אלוהים, ומזדרז לברוח אל הכיוון הנגדי ? "וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַתַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי ה', וַיֵּרֶד יָפוֹ וַיִּמְצָא אָנִיָּה בָּאָה תַרְשִׁישׁ וַיִּתֵּן שְׂכָרָהּ וַיֵּרֶד בָּהּ לָבוֹא עִמָּהֶם תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי ה'" ( יונה א, ג ) . תרשיש הייתה אז סוף-מערב, המקום הידוע הרחוק ביותר מנינווה שאפשר להגיע אליו . הדילמה של יונה מזכירה את הניסיון האחרון שעמד בו איש דגול בן תרבות שונה לחלוטי...
אל הספר