משה, ב נהנתנות ופיתוי ילדותי | 407 יותר . לאדם טהור אין סיבות רבות לפחד מן המושלם ; אבל הטמא, כשהוא מעומת עם האידאל, צריך להתעמת גם עם העובדה הגסה של טומאתו . אם טומאה זו היא תוצאת עיוורון מכוון, פרי סירוב עקבי להתכפר ולהשתפר כשהמצפון מורה לעשות כן, איך יכול האדם, או יכולה העדה, לעמוד בהיחשפות ישירה לאידאל השופט אותם ? דבר דומה נרמז בחזונו של יחזקאל ( פרק א ) , וכן בברית החדשה, כאשר ישוע משתנה על ההר לעיני חסידיו ואיתו משה ואליהו ( מתי יז, א - ט ) , ובהתגלות של יוחנן : פָּנִיתִי לִרְאוֹת אֶת הַקּוֹל הַמְדַבֵּר אֵלַי, וּכְשֶׁפָּנִיתִי רָאִיתִי שֶׁבַע מְנוֹרוֹת זָהָב, וּבֵין שֶׁבַע הַמְּנוֹרוֹת כְּמַרְאֵה בֶּן אָדָם עוֹטֶה מְעִיל עַד מַרְגְּלוֹתָיו וְחָגוּר חֲגוֹרַת זָהָב עַל חֲזֵהוּ, רֹאשׁוֹ וּשְׂעָרוֹ לְבָנִים כְּצֶמֶר לָבָן כַּשֶּׁלֶג וְעֵינָיו כְּשַׁלְהֶבֶת אֵשׁ, רַגְלָיו כְּמוֹ נְחֹשֶׁת נוֹצֶצֶת שֶׁנִּצְרְפָה בַּכּוּר, וְקוֹלוֹ כְּקוֹל מַיִם רַבִּים . בְּיַד יְמִינוֹ שִׁבְעָה כּוֹכָבִים ; מִפִּיו יוֹצֵאת חֶרֶב פִּיפִיּוֹת חַדָּה, וּפָנָיו כַּשֶּׁמֶשׁ הַמְּאִירָה בִּגְבוּרָתָהּ . כַּ...
אל הספר