מגדל בבל אלוהים נגד רודנות וגאווה | 231 המילים שאנו מחליפים עם הזולת באותה קרקע של דמיון ובאותם הרגלים של תשומת לב ושל פעולה . כך יש לנו קרקע לעמוד עליה כשאנחנו מדברים . לוּהיינו צריכים לדבר על הכול, הקרקע הזאת הייתה מתפוררת במהרה לכדי חול . היינו שוקעים בנסיגה אינסופית מתסכלת, שבה יש להסביר כל דבר עד בלי די . זהו המצב ( או המחסור ) המצויר בסצנת ריבוי הלשונות עם התמוטטות מגדל בבל . למילים שלנו יש פשר רק כאשר הן מציינות חוויות המדברות בעד עצמן באין מילים : חוויות המעוגנות בחומר, בהתנהגות או במחשבה . כשאתם מתווכחים עם מישהו, ואומרים "אני כועס עליך", הוא בדרך כלל שואל "למה אתה כועס ? " ולא "למה אתה מתכוון במילה 'כועס' ? " . בן שיחנו כבר יודע מה פירוש "כועס", ולא רק מבחינה סמנטית, לא רק כמילה המשובצת ברשת של מילים, אלא גם ברמה גופנית, רגשית, מוטיבציונית וחווייתית . איננו צריכים לשאול אדם אחר מה פירוש לכעוס, ואנו יכולים אפילו להבין כעס שמבטא בעל חיים, כי כבר כעסנו בעצמנו ; כי אנחנו חולקים מצע ביולוגי משותף עם בן שיחנו כי אנחנו יכולים לחוות מצב של כעס בעצמנו ; כי אנחנו יכולים לזהות דמיון לא-...
אל הספר