4.4 הבן הסורר שנידון לעבדות

נוח אלוהים כקריאה להתכונן | 201 עניינו עירום ועריה, וקרובה לו מילת "עירום" בסיפור אדם וחוה . חטאו של חם, "לא זוטה ולא שגגה" ( פון בוהלן ) , טמון כמובן לא במה שראה, ואולי נתקל בו במקרה, אלא, ראשית, בכך שֶׁשָּׂשׂ לספר על כך . ששונו אינו במקום, שהרי נוח, מושא רכילותו ולעגו, הוא אביו, והוא "מושיעם של בני האדם וראש למשַקמיו של העולם", והוא אדם מבוגר מאוד, וחם עצמו כבר היה אדם בשל, "בן מאה שנים ויותר" . חם צריך היה להרגיש צער אמיתי, שהרי "בן לא ילעג לאביו שהשתכר, אלא אם סילק תחילה מדעתו את היראה והכבוד 256 ושנית,שאלוהים ציווה כי אדם יחלוק לאביו ולאימו" . חטאו של חם טמון בכך שדיווח עליו לאחיו, ודאי מתוך כוונה רעה, ואולי אף הזמינם לבוא ולחזות איתו בחרפת 257 אביהם . מסיבות כגון אלו נחשב חם במסורת לאביהם של הכנענים — צאצאי קין, כפי שאמרנו, שהתנ"ך מאפיין כעם מושחת ואלילי עד העומק, וכעם שה' נתן לבני ישראל את השלטון עליו ועל שטח המחייה שלו . מן הדברים עולה לקח קשה : צאצאיהם הביולוגיים והרוחניים של אלה שאינם מכבדים את הוריהם כלל יהיו עבדים לצאצאיהם של אלה הנוהגים כבוד ויראה בהוריהם, באבותיהם הקדומים...  אל הספר
הוצאת סלע מאיר