נוח אלוהים כקריאה להתכונן | 185 עם האלוהים, פירושו לאכלס את המרחב העֶדְנִי, מקום שם נעדרת המודעות העצמית היומרנית והנוירוטית, כמצבו של אדם הראשון לפני שנעשה מודע לכך שעירום הוא . אדם השואף אל הנעלֶה ומתרכז בָּאמת, במקום להתמקד באינטרס האנוכי שלו ולקדם אותו, הוא חסר מודעות במובן זה שהוא קשוב לא לענייני עצמו — לפחות לא כברייה מבודדת הלכודה בהווה הגופני . הוא עושה דברים שאינם מילוי דחפים מיידיים נרקיסיסטיים . אדם הנתון למילוי דחפים כאלה, מובטחת לו הופעה של מודעות עצמית והתבוננות עצמית רק במובן הלא רצוני 239 "האם אני משפיע כפי שאני רוצה ומוכרח ? והמכאיב, כפי שראינו : האם אני מרשים את אלה שאני פורס נוצותיי לראווה בפניהם ? האם אני מנצח בוויכוח הזה ? האם אני יוצא מנצח בתחרות הזאת על מעמד חברתי ? האם אני מתעקש בהצלחה על הסגולה המוסרית שאני מציג בפרהסיה ? " החלופה של כל זה היא "להתהלך את האלוהים" שלא מתוך תודעת-עצמי . דמיינו את עצמכם על במה ; מצב שמפחיד כמעט כל אחד . אתם נושאים נאום, מתרכזים במסר שאנשים ייקחו איתם הביתה, או עושים דבר דומה . אתם מודאגים, לפיכך : "האם המסר שלי עובר ? האם אני נשמע...
אל הספר