נוח אלוהים כקריאה להתכונן | 177 המנהיג ) . מאמציהם של הרומאים הקדומים להאליהַאת הקיסרים שלהם הם ביטוי מפורסם לאותה נטייה . כיום אפשר לראות זאת אצל מחברי סיפורת, המחלצים מהדמויות שבדמיונם דפוס מרכזי, או רוח, או אופי, שקל במיוחד לזהות ולזכור . כאשר אדם נפטר, או עוזב, ומספידים או משבחים אותו, מעשיו העולים על הדעת ומסופרים הם אלה הזכירים ביותר . בתרבות התלויה בהעברת מידע מדור לדור בעל פה, התכונות הזכירות ביותר של קדמון זה או אחר מתנפחות בזיכרון הקולקטיבי, בייחוד לאחר שהאנשים שהכירוהו אינם מהלכים עוד בארצות החיים . הסיפורים, לעומת זאת, ממשיכים לחיות — בצורה דחוסה ומזוקקת . וכך ממשיכות הדמויות לחיות כישויות פעילות בדמיונם של המספרים והשומעים . השנים משייפות את הדמויות הללו שבסיפורים כמים המחליקים את האבן, עד שהם נעשים מעין אלים או אלים ממש . כפי שהראה מירצ'ה אליאדה : "המעבר מפולחן אבות לתֵאיזם מתרחש כאשר האב הקדמון מואלה, כלומר משתנה לכדי אל . תמורה זו מתאפשרת באמצעות גילוי הקודש, 225 או ליתר דיוק זיהויו של ביטוי מסוים של הקודש עם האב הזה" . בספרו 'המיתוס של השיבה הנצחית : קוסמוס והיסטוריה' ...
אל הספר