קין, הבל וההקרבה | 153 זאת כתהליך המכונן את הסֵדר במגעוֹעם האפשרות ; כָּאָב השמיימי המכונן את הסדר המוסרי, אוסר על החלפתו ומעניש את הסוטים מדרך הישר ; כמקבלו הנאות של הקורבן וכשופט איכותו . אין זה רק הסדר עצמו — האל, האב אפשר לומר — אף כי זה גם הוא . זהו גם דפוס העימות הפעיל עם הבלתי-ידוע, שאפילו האב תלוי בו . אין אלו קריאות לאמונה טפלה ילדותית . אלו הן הגדרות, או תכונות, של רוח המַעְלה המוחלט . אלו הן הגדרות של אלוהים . אלו הם ניסיונות לכונן את אקסיומת האחדות המוחלטת כיסודו של הממשי — כמה ששומר תמיד על חרדה, כאב ומוות, נותן משמעות ותכלית ומעורר תקווה . קורבנותיו של הבל מתקבלים בשבח, ושל קין לא . קין אינו מגיע להישגים בחייו לא מפני שאלוהים או העולם שרירותיים, אלא מפני שקורבנותיו אינם מספיקים . נקודה זו מהדהדת את האיסור שהטיל אלוהים על אכילת פרי עץ הדעת טוב ורע ; ההתעקשות שיש סדר מוסרי משתמע — הַרְוָיַת כל ההוֹוה והמהתווה ברוח יוצרת שהינה בוראת ההוויה וממשיכתה . אין זה מתפקידם של איש או אישה להשתלט על הזכות ליצור את הסדר המוסרי, או לנסות לעקוף את הוראותיו בגאווה, או באיזו דרך מקיאווליסט...
אל הספר