92 | עד הילדים עבודתי במקום אחד — לא רק מטעמי נוחות, אלא בעיקר משום שהובטחה לי משרה מלאה, עלייה משמעותית בשכר, שהייתה חשובה לי מאוד באותה תקופה . כשפניתי למנהל השני, הוא ביקש ממני להישאר — גם הוא היה מרוצה מעבודתי . לכאורה, הפתרון פשוט : במקום לעבוד % 100 משרה, יכולתי לעבוד % 120 משרה בשני בתי הספר — אמנם פחות נוח, אבל רווחי יותר . הרגשתי שזו ההזדמנות שלי : שני מנהלים רוצים אותי — עכשיו הזמן לנהל משא ומתן, להפעיל את כישורי השכנוע ולמקסם את שכרי . פניתי למנהל הראשון ואמרתי שאשמח לעבוד אצלו במשרה מלאה, אבל אני רוצה גם להמשיך ללמד בבית הספר השני . כצפוי, הוא סירב — הוא רצה מורה במשרה מלאה שעובד רק אצלו . ביקשתי אם כן לעבוד אצלו ב- % 120 משרה, והוא השיב שאין באפשרותו להציע מעבר ל- % 100 . כשחזרתי למנהל השני, הוא טען שאינו יכול לתת לי יותר מ- % 20 משרה, כפי שהיה בשנה הקודמת, אבל גם הוא הציע לי לעבוד אצלו במשרה מלאה . כך עמדו לפניי שתי הצעות למשרה מלאה, כל אחת מבית ספר אחר . משסוגיית השעות הוסרה מהמשוואה, ניסיתי לעבור לגובה השכר . חשבתי לתומי : המנהל שיציע שכר גבוה יותר — הוא שיזכה בי . אבל ...
אל הספר