150 | אדם ג׳וזף ביים יצא מהלימוזינה, כעשרים צלמים הסתערו לעברו, מצלמותיהם מבזיקות . "או-אה", אמר טרומן בחיוך, "נדמה שאני אהוד הבוקר" . אחד הכתבים שאל אם יש לטרומן הצהרה כלשהי . 3 "לא, אין לי מה להוסיף מעבר למה שאמרתי אתמול" . הבית הלבן היה הומה באורח חריג, במיוחד בשעה מוקדמת כל כך . רוזוולט כמעט מעולם לא יצא מחדר השינה שלו לפני תשע וחצי בבוקר . "גברים הצטופפו בהמוניהם במבואה הגדולה של משרדי הרשות המבצעת", כתב מזכיר העיתונות ג'ונתן דניאלס . כל המבטים 4 הופנו לטרומן כשצעד בקצב צבאי במסדרונות לעבר משרדו החדש . "זה היה יום מדהים", נזכר דניאלס, "לראות את המעבר מהאריסטוקרט מהייד פארק למי שאנחנו, שהיינו עם רוזוולט באותה התקופה, חשבנו 5 שהוא בחור קטן מקנזס-סיטי" . כשטרומן התיישב לראשונה בכיסאו של הנשיא, נוכחותו של רוזוולט בלטה בכל מקום שעיניו פנו אליו — ציורי הספינות של רוזוולט שגדשו את הקירות, מאפרותיו המוכתמות ופסלוני הכלבים שהיו מפוזרים על השולחנות . טרומן הסתובב בכיסא "כאילו בדק אותו", נזכר דניאלס . "ריחמתי עליו מעט . . . נדמה עדיין שזהו שולחנו של רוזוולט בחדרו של רוזוולט . נדמה אפילו שהשמ...
אל הספר