633 פרק לד : הרצאות בקבוצים היה אותו ליפשיץ, ידידו הטוב של הסבא ( אביה של אמא ) שהיה בעל נחלה ברחובות ואף רצה להשתקע בה . | 565 | אך בני משפחתו ( אשתו וחותנו ) התנגדו לכך, וברגע שמר ליפשיץ חזר לרוסיה וחתם על שטר המכירה של נחלתו בארץ, קִבל שבץ לב ומת . הוא היה אדם נפלא וציוני טוב — ובנו זכה ללכת בדרכים, שבהם רצה ללכת האב — בדרכים המובילות להתישבות של קבע בארץ אבות . לעת ערב נִתנה הרצאה לאנשי הקבוץ ולמחרת ערכנו בקור בבית הספר, ששמח את לבנו . מהשיחה שאבא ערך בבית-הספר נוכח לדעת שמנהל בית- הספר היה מורה לטבע והנחילם ידיעות רבות . אח״כ ערכנו בקור בבית-החרושת לסבכי הגומא של ים-החולה, 2 ואח״כ במרפאה של רופא המקום, שהיה גם רופא הנשים של הסביבה . הוא רִפֵא בלב רחום לא רק את יהודי המקום והסביבה אלא גם את הערביות שנהרו אליו ממרחקים — ואף להן הושיט את עזרתו ביד נדיבה . הוא גרם לא מעט לאחוה ולידידות ששררה בין היהודים וערביי הסביבה ( לדאבוננו הרב שמענו כעבור זמן-מה שהוא נפטר ) . היו בו כל הסגולות הטובות שבהן צריך להיות רופא מחונן . עם הרופא המצוין נסענו עד חולתא, היושבת ממש על שפת ימת של חולה . לשמח...
אל הספר