531 פרק כז : ״תורת החי״ — חלק ג׳ ונסיעה של אבא ואמא למדבר סוריה בא ספרו השני, העוף, והשיב לנו עולם מלא : שרקרק אינו הדיאסייל 1 הרוסי של טשרניחובסקי אלא הצפור המגוונת הבאה לארצנו באביב וממלאה את חלל האויר בקריאות שרק-רק . הדוכיפת חדלה להיות צפור-הפלאים והננו רואים אותה במשך כמה חֹדשים בשנה בארץ, על ציצת נוצתה . והנשר אינו משל, ובת-היענה והיען אינם שמות נרדפים כלל ! וכמה שמות חדשים : חוחית, עורבני, עפרוני, חמריה . ספרים אלה פקחו את עיני המורה להכניסו לפני ולפנים של העולם היפה והעשיר אשר לחיות ארצנו . והתיאורים חיים, והשם הערבי בצד השם העברי ( כדאי לציֵן, שגם בחיות כמו בצמחים — נשארו השמות העבריים חיים לרוב בפי הפלח, שקבלם מאבותיו ומאבות אבותיו . . . ) . וזכה אהרני, ששני ספריו לא נשארו חתומים, אלא חדרו לבתי-הספר ושמותיו נתאזרחו בגן-הילדים ובאוניברסיתה . ועתה לאחר הפסקה ארֻכה בא ספרו השלישי של אהרני, שיצא אף הוא [ בהוצאת ] “קוהלת״ . אך בה בשעה שהספרים הקודמים חוברו לפי דוגמא של שמאיל ( עפ״י דרישת המוציאים ! ) וידי המחבר היו כפותות — מורגשת בספר זה תנופה רחבה, גישה יותר חופשית . הספרים הקוד...
אל הספר