411 פרק יט : בלבנון נִתנה בדרך כלל הרשות לנסוע ברכבות ( בגלל דוחק המקום בהן כי הן היו מלאות אנשי צבא ) . כעבור יומַיִם הגיע אבא לדמשק ומיד [ ס ] ר למשרד צבאי, אשר בו היה צריך להפגש עם ג׳מיל בי . בבואו למשרד נודע לו שג׳מיל בי נסע לקושטא ובמקומו קבל את פניו קצין צעיר, אף הוא אגרונום . הקצין שאל שאלה, שאלה שלא צִפה לה לגמרי : “הרוצה אדוני למסור את המבחנות הללו בעצם ידיו להוד מעלתו ג׳מל פחה, או שהוא מסכים למסרם לידי ואני אביאם אל הוד מעלתו ? ״ אבא הסכים למסרם לידו ולא עברו חמש דקות ואבא נקרא להתיצב לפני ג׳מל פחה . השיחה התנהלה בשפה הצרפתית . לפני שאבא נפרד מעל ג׳מל פחה, אמר לו : “הוד מעלתו, בידי לעשות דבר שיקים לו שם עולם״ . “במה ? ״ שאל המפקד . “במדע ובדברי ימי סוריה״, ענהו אבא . להלן הסביר לו שהוא מציע ליסד בית נכות זואולוגי על שמו של ג׳מל פחה, מוסד שיכיל את החי למינו הנמצא בארצות הנתונות לפקודת המחנה התורכי הרביעי וסיים בבת-צחוק קלה, בראותו שעיני ג׳מל פחה אורו : | 218 | “בארצות שהוד מעלתו הוא שר-צבא אנשיהן, הנני שר-צבא החיות, כי אין כמוני יודע את חיַת כל הארצות האלה״ . ההצעה מצאה חן בעי...
אל הספר