355 פרק יד : מדבר-ערב מחיפה נסע ברכבת לטבריה, ששם צריך היה להפגש עם חנקין . אך חנקין עדיין לא בא . אבא נצל את זמנו וכלנו ( ז״א גם אמא, יוסף ואנכי ) טיָּלנו לאורך חופו של ים-כנרת . הופתענו ב [ ראיית ] זֵרוֹן, נקבה נהדרת, צוללת ממרומים היָמה, אשר כעבור מספר רגעים התרוממה שוב ודג בפיה . כותב אבא ביומנו : בלכתי לאטי על חוף ימו של טבריה אספתי שבלולים, קונכיות, חפושיות וסרטנים . הם נצודו מי ברשת ומי בידים או במלקט . הסרטן חורר לעצמו חורים ובהם הוא מסתתר ביום . אך גם מתחת לאבנים במרחק מה מן החוף . בשפוע ההר נמצאו סרטנים רבים . מספר רב של טבלנים חגו מעל לראשנו . מענין היה לעקבם בשוזפן בעינם החדה דג ממרומי מעופם ובקו ישר ירדו אל הטלפיה 4 המסכנה, ומנקרים לה את עיניה במקורם החד . לא מעטות היו הטלפיות שראיתי אמש בשוק הדגים שהיו מנוקרות בעין אחת או אפילו בשתי הראות, זה הוא עוֵל שלא יכֻפר לטבלנים הנחמדים הללו . | 169 | בהתקרבנו אל מקום שקני-סוף מרֻבים בו ראינו מסתתרים ביניהם זוג טבלנים, עומדים בשקט עם עיניים עצומות למחצה . עודני שואה [ = משתאה ] ומשתומם על שמי הים הכחֻלים ובענני הבדֹלח העולים באֹפק ...
אל הספר