339 פרק יב : חג׳אז מחזות-השרב שנגלו לנגד עיניהם הראום דברים שאליהם נ [ כס ] פו נפשם . אך כל מה שהתקרבו בצייה שוממה ולוהטת זו אל אגמי-המים רחבי-הידים ואל האילנות המצילים המקיפים אותם והמשתקפים בהם כבראי — כן התרחקו מַחזות השוא וידחו מפניהם . בצורה כזאת לועג הטבע לאיש המדבר הצמא ולנודד בו המשתוקק לנוח בצל האילן . השרראת ספרו לו שלמושל קיר-מואב יש אריה בן-תרבות וישמור אבא את הדבר הזה בלבו . אחרי נדידה של ימים רבים הגיעו לערביי אל-חֻוֵיטַאת . אם כי זו הפעם הראשונה שאבא נפגש עמם, בכל זאת ידוע היה לרבים מהם ע״פ שמועה . מענין הוא שבישימון הנרחב, חסר הטלפון והטלגרף, נודעים בזמן קצר למדי שמועות הנמסרות מפה לאזן ומוצאות להן כנפים . לחויטאת נודע מן השרראת שהכירו את אבא לפני שנים אחדות דבר מציאותו, הליכותיו ושאיפותיו . לא נפל דבר מכל אורח חייו שלא סֻפר להם . | 154 | [ . . . ] 3 אלא מפאת כח הדמיון, הפועל אצלם ביותר ושמטבעם הוא להגזים ולהרבות בספורים ובפרטים, בלי שים לב אם מתקרבים הם למציאות או מתרחקים ממנה . השרראת מסרום איפוא בידים נאמנות, והחויטאת קבלום בזרועות פתוחות וכבדוהו כעשות זאת כל יתר שבט...
אל הספר