192 משפחת אהרֹני — חלוצי המחקר הזואולוגי הארץ-ישראלי נדמה היה לו כי אין יותר כל מכשולים החוסמים בפניו את הדרך למטרת חייו – הלמודים, אך לא לעולם חֹסן . ימי האֹשר לא ארכו . לפתע חל שנוי במהלך חייו של הנער ששִנה שוב את כל כִּווּן דרכו בחיים . ישראל נפל למשכב ונשאר קשור למטתו יומים, ולמי נתנה הרשות לחלות אם לא ליתום חסר אונים ? מובן מאליו שלא יכֹל היה להשתתף במנין ובשעורי התלמוד של הרב אהרנפלד ולא כל שכן להתפלל . חברו לחדר, מר ויזל, יהודי הונגרי שרצה להחניף לרבי ולמצֹא חן בעיניו, ששנא את ישראל בגלל מוצאו — מזרח אירֹפה ( שנאה השוררת עד היום בין יהודי מערב אירֹפה ויהודי מזרח אירֹפה ) , הלשין עליו בפני הרבי שזה יומיים לא הניח תפילין . את סבת אי-הנחת התפילין — המחלה — לא הזכיר אפילו . ביום השלישי לכשהוטב לו קצת, חזר כדרכו יום יום לבית-הכנסת של הרב אהרנפלד . אחרי התפילה נגש אליו הרב ה״רחמן״ ויאמר לו בדם קר ובקול איתן : “מהיום והלאה אני מפסיק לתת לך את הגולדן החֹדשי, ואת הארוחה ומקום הלינה שקבלת חנם לא תוסיף לקבל עוד״ . “מדוע ? ״ שאל העלם העלוב והמדֻכא . “מפני שלא הנחת תפילין זה יומיים, ואינני ר...
אל הספר