תרומתו למונחי החי בעברית

108 משפחת אהרֹני — חלוצי המחקר הזואולוגי הארץ-ישראלי אהרני הטביע שמות עבריים רבים לבעלי החיים . בדברי ההספד שנכתבו עליו לאחר פטירתו נאמר : “אהרני ז״ל לא היה פחות נלהב במצאוֹ שמות חדשים לבעלי החיים, מאשר במציאת בעלי החיים עצמם, והכין כרטיסיה גדולה ומפורטת של שמות בעלי החיים ברוב הלשונות העתיקות״ . 134 לדאבון הלב, הכרטיסיה המדוברת אבדה ואהרני בעצמו לא טרח להכין רשימה מרוכזת של חידושיו מתחום הלשון . אולם בדיקה השוואתית לסופרים העבריים שלפניו, כמו אצל ברוך לינדא ומנדלי מוכר ספרים, מראה שהוא תרם עשרות רבות של שמות חדשים של בעלי חיים . גם ידיד המשפחה משה סמילנסקי, איש רחובות, התייחס בדברי ההספד שלו לתרומתו של אהרני ללשון העברית : “ומלבד ‘החי׳ — אהב את הארץ ואהב את השפה והיה מקנא את כבודה ואת כבוד חידושיה בחימה שפוכה״ . 135 בספרו “תורת החי״ ( תרפ״ג ) ובהקדמה לחיבור זה הביא אהרני מקצת משיקוליו לבחירת השמות : “השתדלתי תמיד, כי [ השמות ] יהיו קצרים ובנויים עפ״י משקל עברי ( כגון השם חַדָף — Sorex , המֻרכב מן ‘חד׳ ו׳אף׳, או לַבְנוּן — Leuciscus , המֻרכב מן ‘לבן׳ ו׳נון׳ ) . בהקדמה לספרי לִמוד לתלמי...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן