אהרני ותחיית הלשון העברית

103 פרק ג : פעילותו של אהרני במחקר ובהוראה הקפיד לרשום את שמו “אהרֹני״ ללא ו׳, ולמעשה נהג לכתוב תמיד בכתיב חסר בכל כתיבתו, שהצטיינה בכתב מעוגל, יפה ומנוקד . 111 לאחר פסח תרס״ב החל אהרני לשמש כמנהל בית הספר ברחובות, שבאותה העת נחשב כ״מעוז העברית הקמה לתחיה״ . 112 תוך פחות מחודשיים לאחר שעלה לארץ ישראל פרסם אהרני בעיתון “השקפה״, של משפחת בן-יהודה, הצעה לראות בעם הצ׳כי מודל מוצלח כיצד ניתן להחיות את לשון העם . 113 אהרני הצעיר והנמרץ הצליח לכבוש אותם בהתלהבותו, והם ראו בו דמות מופת שתוכל להשפיע על בני הנוער : בימים האלה, שכבר כבתה כמעט אש הקֹדש של ההתלהבות בלבות רבים, נעים היה לנו לראות אחד מבני הנעורים, מתלמידי בית המדרש העליון האונוירסיתה [ ! ] בפראג, האדון ארונוביץ, אשר בא לארצנו וההנדב [ ! ] לעבֹד פה בתור מורה בבתי הספר בהמושבות . מי 114 יתן והיה האדון ארונוביץ למופת לבני נעורים תלמידי בתי המדרש האחרים . חמדה בן-יהודה תיארה בחיבורה האוטוביוגרפי, שטרם פורסם, “המלחמה עם השטן״, את הקשיים שעמדו בפני אליעזר בן-יהודה וידידיו בהנחלת הלשון העברית . אחת מהדמויות הללו היה ידידם ישראל אהרני, שלא ...  אל הספר