תרומתו להגנת הצומח ולחקלאות

85 פרק ג : פעילותו של אהרני במחקר ובהוראה המזיקים, והוא מזמין אותו שוב לעבוד במכון שלו בזכרון יעקב . בנוסף קיבל אהרני, לאורך תקופה ארוכה, פניות מגופים ומאיכרים בארץ לזיהוי מזיקי חקלאות . 5 פעילותו של ישראל אהרני במחקר מכת הארבה בשנת תרע״ה ( 1915 ) היא אחת מעבודות המחקר השיטתיות והחשובות ביותר שנערכו בתחום זה בימיו . 6 בזכות קשריו עם אליהו קראוזה, מנהל בית הספר החקלאי “מקוה ישראל״, הוא שוחרר מחובת עבודת כפייה בצבא התורכי לצורך מחקר הארבה . שלושה חודשים בילה בכרמי רחובות משעות הבוקר המוקדמות ועד הלילה : שלשה חודשים עבדתי בשדה, וגִדלתי אלפי פרטים של היֶלק, החסיל, הגזם והארבה . בדקתי ובחנתי עשרות אלפי ביצים בחינות מבחינות שונות ( טמפרטורה, לחות ויובש, צפיפות ופזור, טפילים, פציעות, לקויי גִדול ועוד ) והצלחתי לאסוף במבחנות עשרים טפילים, שנטפלו לחגב הזה בכל גיליו, בכל חלקי גֵוו ושדבקו גם בביצים — חוץ ממאות היצורים שאכלוהו בכל פה . מחקר כזה על טפילי הארבה שאספתי, לא מצאתי 7 לפני בשום ספר . עד היום, אף שחלפו יותר ממאה שנים מאז נכתב, לא נס ליחו של חיבורו, “הארבה״, שפורסם בגרמנית 8 מכת הארבה היית...  אל הספר