פרק שני – ״חזון ומנהיגות״ – ( ב ) משה : מנהיג ממשי ואלוהי | הדיסקורסיבי של החשיבה . אינטואיציה מסתמכת לרוב על הניסיון . אינסטינקט הוא תופעה טבעית של תגובה ללא תהליך של למידה או מצב מקדים של תבונה . אינסטינקט מוגבל על ידי התנאים של הגוף הטבעי . הקרבה בין השניים היא, שאינטואיציה ואינסטינקט מספקים לנו הכרה ללא התערבות של התבונה . החשיבה האינטואיטיבית של משה הקלה עליו להבין את התגובות של העם . המנהיגות של משה התפתחה מתוך התגובות הראשונות לחזיון הסנה . משמעות השיפוט של משה נעוצה בעיקר בביטוי הראשון . ראינו לעיל עד כמה התאמץ יוסף כדי להשיב את האחווה . אצל משה האחווה הייתה נקודת המוצא . רולו מיי כתב בנימה ביקורתית על התרפיסטים, כי אין לנו נורמה של agape , אחווה בזכות עצמה ( הצורה של אהבה לא-אנוכית, דאגה לרווחתו של הזולת ) . אי-אפשר להבין את האחווה כנגזרת או כשארית לאחר שמסלקים באנליזה את הנטיות הנצלניות, הקניבליסטיות . אחווה איננה סובלימציה של הארוס, אלא התעלות מעליו על-ידי עדינות מתמדת, על-ידי דאגה מתמדת לזולת, ובדיוק התעלות כזו היא הנותנת לארוס עצמו משמעות מלאה ומתמדת יותר . ומבחינה זו אצל ...
אל הספר