20 | הגותו הפילוסופית של הרב סולובייצ׳יק, ה הדיון הלימודי, הניתוחי והמשוה של המדינה, ובכלל זה דיון פילוסופי על מקומה של המדינה במציאותו של האדם . ב . הוא מציין פעולה של בני- אדם בזיקה למדינה״ . הרי״ד עסק בעיקר בהוראה השנייה של התאוריה הפוליטית, ובאופן ספציפי צמיחת המנהיגות הפוליטית ומאפייניה . מה היו מקורותיו של הרי״ד, מקורות שהסמיכו את התאוריה הפוליטית על תכונות השליט ? מה שברור הוא, שהוא הכיר לעומק את גישתם של הוגים כמו רמב״ם, רלב״ג ור׳ יוסף אלבו, שהיו בבואה לדיון הפוליטי בהגות היהודית בימי הביניים . הגישה המימונית השתייכה למסורת הפוליטית המוסלמית, וזו ינקה מהתפיסה האפלטונית שהציבה את המלך הפילוסוף בראש המדינה . לעומת זאת הוגים מוסלמים כמו אלפאראבי, אבן סינא ואבן רשד העמידו את הנביא בראש המדינה . המשמעות היא, שמבחינתם הריבון הוא למעשה האל, מפני שהנביא הוא נציג האל . באותה מידה דן הרמב״ם באריכות בנביא כמנהיג פוליטי . הסכולסטיקה הסתמכה על הוגים כמו קיקרו, שמנו את הסגולות של המנהיג הפוליטי . לפחות מהבחינה הפורמלית דגם הדיון הפוליטי של הרי״ד, המתמקד בעיקר בשליטים האידאליים ובמשטר מלוכני,...
אל הספר