40 פרק רביעי באחד מהאימונים האלו מצאתי את עצמי במצב מסוכן במיוחד . תוך כדי רכיבה במהירות גבוהה יותר משאר חברי הקבוצה — ולכן גם הרחקתי את עצמי מהם, בעודי "משכיב" את האופנוע בעיקול שמאלה של הכביש — הבחנתי כי קו נסיעתי סוטה ממרכז הכביש, ומקרב אותי בקצב מדאיג אל השוליים הימניים . מצאתי את עצמי מתקרב במהירות מסחררת אל קיר הסלע שמעבר לשולי הדרך הימניים . תחושת אימה אחזה בי כשהבנתי כי אני על סף התנגשות הרת אסון, ומבטי ננעץ בקיר הסלע שאליו התקרבתי במהירות מסוכנת במיוחד . ברגע הקריטי הזה, כמו בהבזק של הארה, נזכרתי בעיקרון "אתה תגיע לאן שאתה מסתכל" . ניתקתי את מבטי המבועת מקיר הסלע המתקרב, שכן בשבריר שנייה הבנתי שפעולה זו רק תגרום להתקרבותי אליו . במקום זאת אזרתי אומץ והסטתי את ראשי ומבטי שמאלה, אל תוך עומק העיקול . מה שקרה לאחר מכן היה כמעט בגדר נס . לא עשיתי דבר מעבר להסטת המבט, אך כמו בקסם, ידיי הובילו את האופנוע בחזרה למרכז הכביש . השלמתי את הסיבוב בשלום, ניצלתי מהתרסקות שנראתה ודאית, ובלב הולם בחוזקה עצרתי בצד הדרך וניסיתי לעכל את מה שזה עתה התרחש . חוויה זו חרטה בי עמוק את ההבנה כי האדם מג...
אל הספר