176 פרק שמיני היא תכונתו של סוקרטס" ? במשפט הראשון, המונח "סוקרטס" הוא הנושא והמונח "חכם" הוא הנשוא . לעומת זאת, במשפט השני, החוכמה, שקודם הייתה הנשוא, הפכה לנושא, ואילו המונח "סוקרטס" הפך לנשוא . אם נבחן משפטים אלה מקרוב, קל לראות שלמעשה הם 1 מבטאים בדיוק את אותה הטענה . אומנם מבחינה דקדוקית בשפה הטבעית שני המשפטים הם שונים, אך מבחינה לוגית הם בעלי אותה משמעות, בדיוק כפי ששני משפטים בשתי שפות שונות יכולים להיות בעלי אותה משמעות . שני המשפטים שקולים מבחינה לוגית במובן ששניהם אמיתיים באותם התנאים . בשל שקילות זו, אפשר להסיק כי מבחינה לוגית אין הבדל מהותי בין נושא לנשוא במשפטי חיווי . כדי להמחיש טענה זו ביתר פירוט, אצטט קטע ממאמרו של רמזי מ- ,1925 "כוללים" : אנו נשתמש במשפט זה או באחר בהתאם לסגנון הספרותי שלנו או בהתאם לנקודת המבט שממנה אנו משקיפים על העובדה . אם מוקד העניין שלנו הוא סוקרטס, כי אז נאמר "סוקרטס הוא חכם", אך אם אנו דנים בחוכמה, אנחנו עשויים לומר "חוכמה היא תכונה של סוקרטס" . אך יהא המשפט שנבחר לומר אשר יהא, לשניהם תהיה אותה משמעות . במשפט האחד "סוקרטס" הוא הנושא, ובאחר "חו...
אל הספר