122 פרק שישי חוק הסתירה ( או אי-סתירה ) אוסר לחייב דבר ולשלול אותו בעת ובעונה אחת . אם טענה ( או פסוק ) כלשהי היא אמיתית, אז שלילתה בהכרח אינה אמיתית, כלומר שום טענה אינה יכולה להיות אמיתית ושקרית בעת ובעונה אחת . חוק זה אוסר סתירה 2 עצמית, שהיא טענה שקרית בכול מצב עניינים אפשרי . חוק השלישי הנמנע קובע שכול טענה ( או פסוק ) היא או אמיתית או שקרית בלבד, ואין אפשרות שלישית . גם טענה 3 שמאחוריה עומד עיקרון "דו-ערכיות" זו היא טאוטולוגיה, המכיר רק בשני ערכי אמת, "אמת" או "שקר " . הלוגיקה הקלאסית מניחה חוקים אלה כמובנים מאליהם, בדומה לאקסיומות הברורות מאליהן של הגיאומטריה האוקלידית . בבסיס החוקים האלה עומד עיקרון הדו-ערכיות . לפי עיקרון זה, אנו חושבים ופועלים במסגרת מערכת ערכים דואלית ( "בינארית" ) של אמת ושקר . כול טענה על העולם יכולה להיות רק אמיתית או שקרית . קל מאוד לזהות בשלושת חוקי החשיבה האלה את השימוש במערכת דואלית זו : בעיקרון השלישי הנמנע טענה מוכרחה להיות " אמיתית" או "שקרית" ואין אפשרות שלישית . בעיקרון הסתירה לא ייתכן שהטענה תהיה "שקרית" וגם "אמיתית" גם יחד . בעיקרון הזהות אם טע...
אל הספר