56 פרק שני גזרה ברורים שהוגבלו לחקר ההיבטים הפיזיולוגיים והביולוגיים של האישה . מסקירת הספרות עולה כי נעדרת התייחסות מהותית 5 לעבריינות נשים כתחום ידע נפרד, שונה ומורכב מעבריינות גברים . החקר הקרימינולוגי המסורתי התעלם מגורמי פשיעה נוספים ורבים שעשויים להשפיע על פשיעה, ועל סמך נתונים פיזיולוגיים וביולוגיים של נשים ביסס מסקנות . בנוסף, לא נבחנו מאפיינים נוספים הכרוכים במעשה העברייני, וכך המסקנות שעלו ממחקרים אלה לא התאימו למנעד פשיעה רחב יותר ונבעו משונות ביולוגית בעיקרה . בדומה לתחומים אקדמיים אחרים, עד לעשורים האחרונים רוב הקרימינולוגים היו גברים . כתוצאה מכך הייתה ההתעניינות האקדמית בחוויות החיים הייחודיות של נשים בכלל ושל העברייניות בפרט, מצומצמת למדי . המחקרים שנערכו לבחינת גורמי ומניעי פשיעה מאמצע המאה התשע-עשרה ועד אמצע המאה העשרים וניתחו התנהגויות חברתיות ומנגנוני פיקוח, התבססו בעיקר על ניתוחי התנהגויות של גברים ונערים והובילו לתיאוריות בקרימינולוגיה, שלפיהן עבריינות ופשיעה הן "זכריות" . ככלל, במסגרת גישת הדטרמיניזם הביולוגי, הושם דגש על הפרט ועל עבריינות היחיד, בלי לבחון את הנו...
אל הספר