32 פרק ראשון אחידה, ועוסקת בסל עבירות כלכליות, כפי שיפורט בפרק זה . כמו כן, ניווכח שאין תמימות דעים לגבי המונח "צווארון לבן" ובשנים האחרונות אף מתעוררת ביקורת בעולם האקדמי-משפטי הנוגעת לסמנטיקה הלשונית שמשפיעה על מהות המונח . הביקורת נובעת בין היתר מדימוי סטריאוטיפי שנלווה למונח "צווארון לבן", שלפיו מדובר במקרי פשיעה "קלים" יותר, שלכאורה נמצאים במדרג פלילי נמוך יותר ממקרי פשיעה קלאסיים . התפתחות המונח עבירות צווארון לבן המונח "עבירות צווארון לבן" הוטבע לראשונה כקטגוריה אקדמית בשנת 1949 על ידי הסוציולוג האמריקאי אדווין סאת'רלנד, אשר הגה את תיאוריית "ההתחברות הדיפרנציאלית", שלפיה עבריינות היא למעשה התנהגות שנרכשת באמצעות למידה, כמו כל תחום אחר . סאת'רלנד חשף את ממדיה של תופעת עבירות הצווארון הלבן והעניק לה הגדרה מובחנת . עד אז התפיסה החברתית הייתה שעבירות בכללן מבוצעות על ידי בני המעמד הנמוך, ולכן סבר כי יש להגדיר עבירות 4 כקרימינולוג, סאת'רלנד הבחין כי ישנם הבדלים בין סוגי אלה בנפרד . הפשיעה "הקלאסיים" — כגון גנבה, פריצה, עבירות רכוש, אלימות, מין ונשק — לבין עבירות כלכליות שמתבצעות לרוב...
אל הספר