98 פרק תשעה-עשר "החדשים" שמו על פעילות גופנית גרר ביקורת מצד המורים וההורים המסורתיים, שבין היתר ראו בכך הזנחה של הלימודים העיוניים . יעקב שכויץ, בן העלייה הראשונה מהמושבה גדרה, הציג את העמדה הזו באספת המורים בזיכרון יעקב בשנת 1903 : "לא רקודים והתגוששות צריכין לנו בבתי-הספר כ"א [ כי אם ] תורה וחכמה . תלמידי בתי- הספר הם בורים וריקים [ . . . ] איש מהאבות לא ישלח את בניו למקום שמלמדים את הילדים גמנסטיק והתגוששות, למוד התלמוד אנחנו 2 מבקשים לא בתור אמצעי, כ"א כתכלית" . למרות הביקורת, בבתי הספר העבריים שיעורי חינוך גופני השתלבו בהדרגה בתוכנית הלימודים . אחד המורים שהשפיעו על התחום באותה התקופה היה צבי נשרי, שלימד בבית הספר לבנות בנווה צדק ובגימנסיה הרצליה . נשרי הדגיש את החשיבות של תרגילי התעמלות לילדים ואת חובתם של המורים לדאוג לכך שתלמידיהם יעשו פעילות גופנית . לדבריו, על המורה לזכור "שגורלם של הילדים נתון בידו וחובתו לחנכם חנוך שלם, גם בגוף וגם ברוח ; וביחוד אם ישים אל לבו, שעל ידי זה שהוא מכריח את תלמידיו להכלא בכתה ולשבת על ספסלים כמעט בלי תנועה יום יום ארבע - חמש שעות, בריאותם וגופם...
אל הספר