88 פרק שישה-עשר אלו של המורה ישראל בלקינד נאמרו באספת המורים הראשונה בראשון לציון ( 1892 ) , שדנה בתוכנית הלימודים הראויה לבתי הספר העבריים בארץ ישראל . הם ממחישים את החשיבות שייחסו המחנכים "החדשים" בארץ להכשרת התלמידים לעבודת כפיים, ובייחוד לעבודת האדמה . המורים ראו את עצמם כמחוללי השינוי והמעבר מלימודים עיוניים בלבד להכשרה מקצועית . הכשרת התלמידים לעבודת אדמה ולרכישת מקצוע שיועיל להם בעתידם הלמה את התפיסה הציונית, כי על החינוך הלאומי החדש בארץ להתנער מההתמקדות בלימודים עיוניים, שאפיינה גם את החדרים וגם את בתי הספר בערים . בהמשך אספת המורים הציג יהודה גרזובסקי גישה מעשית : "בגמור בן המושבה את חוק למודו בבית ספרו בהיותו, למשל, בן שלוש עשרה ויצא לעבודתו ועזר לאביו בשדה ובכרם, ורק המצוינים מהם, או אלה אשר מבנה גויתם לא יתנם להיות לאכרים יוסיפו לשקוד על דלתות בתי הלמוד" . 2 הדגש של המחנכים על חשיבות התפתחותו הגופנית של הדור הצעיר בארץ והפנייתו לעבודת כפיים היה חלק מתפיסה כוללת על אודות התנוונותו של הגוף היהודי בגולה . כך הסביר יהודה גרזובסקי את מה שנתפס בעיניו כעיוות של החינוך היהודי המסו...
אל הספר