32 פרק חמישי תפירה וגינון . במרוצת השנים גדל מספר התלמידים בבית הספר . קלן אף הרחיבה אותו ופתחה בשנת 1938 כיתות לילדים שלא נקלטו בבתי הספר הרגילים והיו זקוקים לטיפוח מיוחד . מתוך אלבום צילומים של בית הספר של החברה החינוכית בירושלים, האוסף הלאומי לתצלומים על שם משפחת פריצקר, הספרייה הלאומית קלן יישמה בבית הספר את הרעיון שלמידה טובה, "משמעותית", אינה שינון של חומר לימודים, ועליה להיות קשורה למציאות החיים של התלמידים והחברה . את המטבח, הגינה, התיאטרון והספרייה ניהלו הילדים . הבנים והבנות שלמדו בישול נדרשו גם לערוך קניות ולהכין את ארוחת הצהריים לתלמידי בית הספר בהדרכתה של הטבחית . התפקידים השונים הותאמו לגיל הילדים, וכך גם הצעירים ביותר, בני שלוש עד חמש, עזרו בהכנות לארוחות, ובני תשע עד עשר היו אחראים למלאי המזון . מקום מיוחד היה ללימודי האמנות, שנועדו לאפשר לתלמידים לבטא את עצמם ואת חוויותיהם . קלן ראתה בהבעה אמנותית חופשית אמצעי לחיזוק האישיות ולפיתוח מודעות ומחשבה עצמאיות . מלה אל-עמי, אחת המורות בבית הספר, מספרת שקלן נהגה לתת לילדים בית ספר פתוח 33 גיליונות נייר ענקיים כדי שיוכלו לצייר...
אל הספר