126 ברא אותה ו"נתן אותה למי שבעיניו היה ראוי לתת אותה מרצונו" ( היום היינו אומרים : בשיקול דעת מלא ) . אבל יש פרשנות אחרת של רש"י, בשולי פסוק מספר ויקרא . העברים התיישבו זה עתה בארץ שניתנה להם, אך מאוימים — כשם שיאיימו עליהם ללא הרף הנביאים — שהארץ "תקיא" אותם בדומה לעמים שחיו בה לפניהם . רש ״ י אומר, בדיוק רב, כי הארץ מזכירה "בן מלך שהאכילוהו דבר מאוס שאין עומד במעיו אלא מקיאו . " והוא מסכם — אלא אם כן זה אני — את שני הפירושים האלה כך : הארץ ניתנה מן הסתם לעם היהודי, אבל בתנאי שלא יהיה דומה לכנענים ולא יחזור על הטעויות האיומות שלהם . הארץ ניתנה לו אפוא עם הוראות הפעלה, כמעט מפת דרכים : לא להיות ככל העמים, לא לבנות בארץ אומה שתדמה לגויים, לעמוד במטלה שנמסרה לו ושהוא היחיד שקיבל אותה מכל העמים . איני מעלה את הזיכרונות התנ ״ כיים האלה רק בשל אופיו הנבואי של פירוש זה, האומר לנו כי הטורקים של ארדואן, האיראנים של חמינאי, האלג ׳ יראים של תֶבּוּן והסטודנטים לתואר ראשון מהרווארד אינם הראשונים שמתייחסים ליהודים כגנבי הארץ 127 ותופסים את העמדה של הכנענים — אלא מכיוון ששאלות אלה עמדו בלב ליבה של ...
אל הספר