52 הטרוריסטים של חמאס נטלו אחריות על פשעיהם ופרסמו אותם בטיקטוק . אבל תכף ומייד נמצאו סוררים שהחליטו שלא ראו דבר או שלא האמינו למה שראו . פרצה מלחמת דימויים, שהסתערו עליה כל הקונספירטורים בצרפת, באמריקה, ופחות או יותר מכל מקום . היא הזכירה לי את הדיון המאוחר שהצית הבמאי ז ׳ אן-לוק גוֹדַאר על היעדר הדימויים מתאי הגזים : ״ הדימויים . . . הו ! הדימויים . . . בכל מקרה הם אינם אומרים דבר . . . גורמים להם לומר מה שרוצים . . . ״ כמעט עשינו סרט על הנושא, קלוד לנצמן, גודאר ואני . כדי להטיל ספק בשאר העדויות, בכל האחרות, ובסיפורי ההוצאות להורג, הטלת המומים ומעשי האונס, נשענו על כמה עדויות שנמסרו כשעוד היו טריות, בלהט האירוע, אך התבררו כשבריריות, נמהרות או שגויות . או אז פצחו בשיר : "כלום . . . כלום * לא ראיתי כלום בבארי . . . שום דבר לא ושום דבר . . . התרחש בכפר עזה . . . הכול שקר, הזיה, עריכה . . . " 9 בראשות ראינו יועצת במשרד החוץ האנגלי, דייוויד קמרון, מי שאחראית על המאבק באלימות כלפי נשים, תומכת בעצומה שהטילה ספק במאמר ה ״ ניו יורק טיימס ״ : ״ אונס ? ״ תהו בה, ״ אבל לא ראינו * הכוונה לשיר המפ...
אל הספר