252 נספח ד מצב החירום . אך יש גם קולות מעטים יותר, שקולם לא תמיד מהדהד בתקשורת, הרואים באופן אחר לגמרי את היחס בין סדר לחירות . לדעתם, האיזון בין חירות לביטחון אינו אפשרי, שכן הסדר והביטחון הם נשמת אפם של הבורגנות והקפיטליזם, ובשם האינטרסים שלהם מתפשרים בקלות על ערכי החירות, השוויון והזכויות . המיתוס של "איזון" בין ביטחון לחירות פותח את הדלת ( האחורית, יש לומר ) לקבלת סוגים שונים של אמצעי ביטחון סמכותניים, שזוכים אחר כך 3 אך להצדקות על בסיס ליברלי, בדרך כלל בטענה של מצב חירום . ההיסטוריה של ההצדקות הללו מעידה שאמצעים אלו ומצב החירום המצדיק אותם הפכו למרכזיים בניהול הפוליטי של הקפיטליזם ולמרכיב קבוע של המדינה המודרנית, שבשם הביטחון מסוגלת להכשיר כל שרץ וגם לזכות באמון הציבור על כך . גישה כזו מאתגרת את התפיסה הליברלית מימי לוק עד היום, המניחה שביטחון הוא שאיפה של כל בני האדם והמדינות . במקומה היא טוענת כי סוגיות ביטחון הן תוצר של תהליכים חברתיים שמבנים אותן ככאלו, וכי עלינו לבדוק מי ומה נתון לאבטחה . גישה זו לסוגיות של סדר וביטחון ממשיכה את התיאוריה הקונפליקטואלית שלפיה מה שמשפיע על המסו...
אל הספר