230 נספח א האיום המהותי הרעיוני תחילתו בכך שהמשטרה חורגת ממושגי יסוד דמוקרטיים כמו קונצנזוס, הסכמה, חירות, שוויון וכבוד אנושי : המשטרה פועלת במקום שהקונצנזוס נכשל ; בעוד שפעילות ממשלית צומחת מתוך תביעות אזרחים או לפחות בהסכמתם, המשטרה פועלת על רקע התנגדות אזרחים ; החרות, לפחות במשמעות של השתתפות בשררה, א ינה קיימת במגעי האזרח עם המשטרה ; והשוטר והאזרח אינם שווים בעצמתם שכן לשוטר סמכות יתרה ולאזרח אין אפשרות לבחירה חופשית לגבי עצם היחסים, טיבם ומהלכם ; ולבסוף, סמכויות הכפייה שבידי השוטר פוגעות בערך היחיד, בכבודו ובהערכה העצמית שלו . 3 האיום המהותי מסתבר גם ביחס לחופש ההבעה, הכולל גם הבעת רעיונות נון-קונפורמיסטיים — כלל יסוד במשטר דמוקרטי . הגישה המניעתית של מערכת החוק בכלל ושל המשטרה בפרט מיושמת, בחלקה לפחות, לא רק לפעולות ממשיות אלא גם לרעיונות : היא מניחה שיש להעניש אנשים לא רק על מעשים שעשו אלא גם על מעשים שניתן להאמין שהם עלולים לעשות . גישה מניעתית כזו היא הבסיס לעיצוב חברה שיש בה שיטור של רעיונות, המופעל בעיקרו נגד תנועות פוליטיות ומעמדות חברתיים מסוימים, בעיקר באמצעות המשטרה . גי...
אל הספר