השר בן גביר כמשבש ההיגיון המוסדי 179 מהדיווחים בתקשורת ) פנה להרחיב את סמכויותיו גם לקביעת טקטיקות בשטח — דבר שהיה לחלוטין בניגוד לחוק ; עודד את המשטרה להשתמש באמצעים רבים ומסוכנים יותר ובכלל זה : אלימות קשה, מכת"זיות ופרשים עם חגורות למלקות ; העדיף קצינים אומרי הן ובלתי ביקורתיים, השקיע בסילוק מפקדים שסוטים מכלל זה, השקיע בפיתוח נאמנות עיוורת של המשטרה לגחמותיו ; עודד אפרטהייד לא רק בין היחס השונה כלפי ערבים ליהודים אלא — מה שחשוב במיוחד לעת הזו — בין שמאל לימין, בין אזרחים תומכי ההפיכה המשטרית ותומכי המלחמה בעזה ( כולל השתלטות מחדש על עזה ) ובין אזרחים המתנגדים לכל אלו וזכו ליד קשה במיוחד משוטריו, דיבר רבות על משילות, אך לא זו בלבד שהתייחס רק למגזר הערבי, אלא גם סירב להמשיך את הגישה המצליחה של סגן השר הקודם, איש משטרה בכיר בעברו . כלומר, סירב לפעול באופן ממשי ויסודי בסוגיית המשילות במגזר הערבי וברמת הפשיעה הגבוהה בקרבו כשם שלא עסק בצורך במשילות או במיגור הפשיעה והעצמת בטחון האזרחים במקומות אחרים . גישתו של בן גביר כאוטוקרט שיבשה את יסודות הלוגיקה המוסדית שהייתה קיימת וידועה לשוטרים מ...
אל הספר