נשים, האזרחים הערבים ונזקי התרבות הארגונית במשטרה

התרבות הארגונית במשטרה : אפליה, אלימות וטיוח 159 הפיגוע בדיזנגוף, שביצע נשאת מלחם ב- 1 בינואר 2016 כאשר לדעת מפקדים בכירים במשטרה, אלשיך לא טרח לשמוע את דעותיהם בעניין ולא התנהל דיון ראוי בצרכים המבצעיים ובדרך הנכונה ליידע את הציבור בהתפתחויות . נוסף על כך, מפקד מחוז תל אביב, ניצב בנצי סאו, סבר לאחר הפיגוע כי קצין בכיר צריך לפנות לציבור דרך התקשורת ולתת לו מידע עדכני על מצב החיפושים אחרי החשוד . "הצורך לתת מידע לציבור הוא לא יחסי ציבור", אמר קצין במשטרה, "אלא הוא קריטי, מבצעי, הכרחי לחיי היום-יום של התושבים" . אלשיך כנראה לא הבין כי המידע אינו רכוש המשטרה אלא נועד לתועלת הציבור . סודיות הפעולה, שמתאימה לתרבות הארגונית של השב"כ, ושתיקתה של המשטרה ברגעי בהלה קריטיים, הובילו לחרדה ציבורית גדלה והולכת . אך נראה כי במקרים מסוימים השתיקה הפכה למדיניות : באוגוסט 2016 התפרסם כי המשטרה נמנעת במכוון מהודעות על מקרי אונס ומעשים מגונים משיקולי תדמית וכדי לא לגרום בהלה בציבור . חבל שהמפכ"ל, שלמד קרימינולוגיה במסלול מחקרי, התעלם ממקרה שאירע בטורונטו לפני כשלושה עשורים והפך לפסק דין תקדימי ומפורסם נג...  אל הספר