156 פרק שמיני והפרפורמטיבי, בוודאי לחש לדורפמן בחיוך חתולי שזה יעשה הרבה רעש ושכל השמאלנים ישתגעו . הוא כמובן צדק, אבל חוץ מלעצבן את מתנגדיו הוא גם העביר מסר ברור מאוד : המשטרה זה אני ואני זה המשטרה — ושני הצדדים נענים בחדווה לאיחוד הזה . מאז הדחתו של מפקד מחוז תל אביב, ניצב עמי אשד, נראה כי שיתוף הפעולה המתהדק בין המשטרה ובין השר הממונה עליה הוא יותר מאשר יישור קו פוליטי או צייתנות ממלכתית . מעבר לחנופה פשוטה, נראה שמדובר בתמימות דעים אידיאולוגית שחיכתה כבר זמן רב לרגע שבו תוכל להתממש . אחרת קשה להסביר את הנכונות הנלהבת של השוטרים לדכא באלימות את הפגנות המחאה, את תמיכתם בשוטרים שנדרשים לתת על כך את הדין, ובמיוחד את התמיכה הבלתי מסויגת שמביע השר שלהם — חיבוק שמבטא את שביעות הרצון מכך שהם מפנימים ומיישמים את המסר שלו לנקוט יד קשה כלפי המפגינים . כדאי לשים לב לאהבה הפורחת הזאת בין השר ובין המשטרה, ולהשוות אותה לתגובת הגוף הביטחוני השני — צה"ל — לניסיונות ההפיכה המשטרית . בצה"ל אין עמדה אחת גורפת כלפי ההפיכה המשטרית משום שצה"ל הוא צבא העם, ובעם יש עמדות שונות . עם זאת, אנשים פרטיים שמשרתי...
אל הספר