90 פרק רביעי חירום . מאז כינונה נבנתה משטרת ישראל כמשטרה לאומית בעלת אחריות לכל שטח המדינה, ללא משטרות עירוניות מקומיות . מיומה הראשון הקנתה המשטרה עדיפות למדינה ולאינטרסים שלה, במיוחד בתחום הביטחון הלאומי, תוך התפשרות על צורכי התושב היחיד והקהילה, שכן לפי תפיסתה "הסדר הוא המדינה" . ארבע רפורמות גדולות שבוצעו בימי המפכ"לים נחמיאס, רוזוליו, שפיר וחפץ בניסיון לחזק את השירות לקהילה לא צלחו, ומה שנותר מהן היה ביסוסה של תפיסת היסוד . החלטת הממשלה מנובמבר 1974 להעביר למשטרה את האחריות לביטחון פנים ולהקים את המשמר האזרחי ואת אגף המבצעים נתפסת כנקודת מפנה מרכזית בתולדות משטרת ישראל, אך אני מתקשה לראות בכך מפנה היסטורי : החלטת הממשלה חיזקה את מגמת השיטור הביטחוניסטי ומוכוון-המדינה . והמשטרה נמנעה תמיד מאיזון ראוי בין ביטחון הפנים לתפקידה הקלאסיים משום שהעדיפה את מעמדה כארגון ביטחוני וממלכתי . המפכ"לים לאחר חפץ אימצו את עקרונות המִנהל החדש — אִזרוח שירותים, הנהגת שיטת "היעדים והמדדים" ( ניהול על פי יעדים שקובעים המפקדים ) , החלטה על ביטול דרג המרחבים כדי להתייעל פנימית, והאצלת סמכויות למפקדי התח...
אל הספר