236 רמי לבני הוא נטוע בהיסטוריה הרגשית הפרטית שלכם, בזיכרון ובהקשר הרגשי של התרבות שלכם . הרגש מתרקם בדיאלוג בין המאזין לבין השיר, ולא בפעולה אוטומטית, והוא משאיר בכם משהו גם אחרי שהשיר נגמר . ריגוש, לעומת זאת, הוא מניפולציה מלאכותית, שמופעלת באופן נצלני וחד-צדדי כדי ללחוץ עליכם להגיב בדרך מסוימת . לייצר ריגוש זו לא חוכמה גדולה, כפי שאין זה הישג לדרוך לכם על הרגל או להקרין לכם סרט אימה ולצעוק מאחורי עורפכם בוווווּ ! ואז להתגאות שנחלצה מכם צווחת כאב או פחד . מוזיקה אינה אמורה לרגש באופן ישיר — זו שגיאה וולגרית רווחת — גם אם הרגש הוא ממד ראשי המעורב בחוויה המוזיקלית . אין זה נכון לשייך את המוזיקה קודם כול לצד הרגשי שלנו" . "אז אתם אומרים שגם מוזיקה צריכה לעבור דרך הראש ? לא מספיק לנו בית ספר ? " יתריסו הילדים . "לא, לא . שורש החוויה המוזיקלית אינו בצד הרגשי, וגם לא בצד השכלי — אלא בצד המוזיקלי . הצד המוזיקלי הוא חלק עצמאי ואוטונומי באישיות שלנו, שקשור לרגש ולשכל, אבל קיומו בלתי תלוי בהם . הוא אחראי על הקליטה של כל עולם הצלילים שמתקיים מסביבנו, וגם על הצלילים שאנו מפיקים בעצמנו . הוא אחראי...
אל הספר