204 רמי לבני "הכבש השישה-עשר" ועוד ) , חוה אלברשטיין ( "קרוסלה" ועוד ) , יהודית 1 עמודי התווך של הרוק הישראלי, עומדים רביץ, שלמה ארצי ושלום חנוך, מאחורי כמעט כל שירי הילדים הישראליים המודרניים . זה נתון מדהים למדי . גם שירי הילדים עצמם, אגב, נושאים, כך נדמה, אופי ייחודי, ישראלי, לרבות בהגשה הקולית — כזה שפשוט אי-אפשר שלא לכנותו "מינורי" — אך זה לבטח כבר נושא למחקר אחר . בספר זה נטלתי מטאפורה אסתטית-פילוסופית אחת, אם כי רבת-פנים והדהודים, המינוריות, והצעתי להשתמש בה בתור פרדיגמה, שבאמצעותה ניתן לחשוב על עולמות סמנטיים וצורניים שונים המרכיבים את השיר הישראלי, גם אם אינם מקשה אחת : טקסט ואידיאולוגיה, הומור ושפת גוף, הגשה קולית והיבטים מוזיקליים . למהלך כזה, סברתי, יתרונות ברורים, משום שהוא מעמיד קריאה פרשנית מלוכדת של הרוק הישראלי כטקסטורה תרבותית ; יש לו כמובן גם חסרונות ופערים, הנוגעים לחלקיות האינהרנטית של כל פרדיגמה סטרוקטורלית אחדותית הבאה להכיל מגוון של חומרים, שבהכרח מתקיים בהם "ערב רב" של מקורות, של השפעות, של פרטים ושל סתירות פנימיות . לא רק המינוריות יצרה את הרוק הישראלי : גם הז...
אל הספר