174 רמי לבני שניתן להכתירו כמינורי במיוחד הוא הנונסנס . הנונסנס הוא מינורי מכיוון שהמושא שלו, ה"מסומן" שאליו הוא מכוון במציאות הממשית, מטושטש ובלתי מוגדר . בכך, יותר מכל סוגי ההומור האחרים אולי, הנונסנס מתקרב למעמד של בדיחה "נקייה" — בדיחה פרטית כמעט, שהקודים שלה מובנים רק בתוך קהילה מסוימת . הוא קנה אותן בזול הן היו מלאות בחול הוא ניקה אותן בספירט כל שעתיים . האכיל אותן מרק כשהקיאו הוא שתק, הוא לקח אותן לסרט כל יומיים . אבל יום אחד הוא קם עדיין מנומנם, חיפש ת'מגפיים בארון . ובמקום שהן היו רק גרביים נשארו שסיפרו לו את הכל בהיגיון, ש — נעליים קונים מהר וגרביים לא חסר . אך מגפיים ומכנסיים שתמיד קונים קומפלט קשה מאוד להשיג אותם כעת . . . ( בית ראשון, בית שני ופזמון מתוך "המגפיים של ברוך" / מילים : דני סנדרסון, אלון אולארצ'יק ומנחם זילברמן, לחן : דני סנדרסון ) למעט שני חריגים ( "ילד מזדקן", "שיעור מולדת" ) , כל השירים של כוורת הם שירים היתוליים . ההומור של כוורת מבוסס על המצאה של עולם בדיוני או של עולמות בדיוניים, על מעשיות מבודחות ( "יו-יה" ) , על שעשועים טקסטואליים שנשמעים לעתים כמו אלתו...
אל הספר