168 רמי לבני גוף, אלא מפני שייתכן שדווקא הג'סטה הסמלית הקטנטנה הזאת, קטנטנה אך רבת-משמעות, צופנת שלא מדעת דבר-מה מהותי באסתטיקה של הרוק הישראלי . ה"כן, כן" הוא אולי ייצוג איקונוגרפי של המינוריות, באותו אופן שכרזות הצבר יפה הבלורית הן האיקונין של העבריות הציונית . מה אומר ה"כן, כן" של איינשטיין ? אין לטעות, אין זו גרסה עברית של קריאת ” ! “OH YA המוכרת של הרוק, שנועדה בדרך כלל לשלהוב הרוחות ולעיגון של שיאים רגשיים ומוזיקליים בשיר . ה"כן, כן" מעוניין להשיג את ההפך : להרפות, לצנן, לשכך מתחים . לשחרר מעט אוויר מהבלון . הוא בא לבטא, כפי שהזמר הגדיר זאת במילותיו, "חיוך של כאילו השלמה", מעין מבוכה או ביישנות נוכח "הרצינות המופלגת", החותרת לפוגג משהו ממנה בקריצה אירונית . היכן מאתר איינשטיין אותה "רצינות מופלגת", אותו פאתוס שכה חשוב לו למוסס משהו ממנו ? הללו עשויים להיות קיימים במילים של השיר, במטענים הרגשיים והדרמטיים שבו, אבל לא רק בהם ; דומה שבשבילו, הפאתוס מתחיל כבר ב"רשמיות" של אקט התקשורת המתקיים בין האמן לקהל, בדיסטנס המובנה ביניהם — כלומר בעצם המלאכותיות של הגשת שיר . איינשטיין חותר כל ...
אל הספר