דה־טריוויאליזציה של החולין

146 רמי לבני פעוטי העניין ביותר, זוטות יום-יום כמו מקלחת וספונג'ה, ומבקשים לאתר בהם "משהו מעבר" . הדה-טריוויאליזציה של המוכר מושגת בשילוב של שני אמצעים : הזרה ופואטיזציה . ראשית, הפעולה הטפלה והאוטומטית מועתקת אחר כבוד אל לב הבמה . הספונג'ה עוברת הזרה, ובמקום להימנות כלאחר יד בתוך רשימת מטלות, מקומה הטבעי, במקום להיות פרט אדמיניסטרטיבי שקשור לשוליים של החיים ולא לעיקרם — הופכת להיות מוקד העניין, מועלית אל ראש השמחה, וזוכה לתיעוד כרוניקלי מפורט . השלב השני הוא הפואטיזציה : תוך כדי דיווח, נחשפת גם המהות הפיוטית האצורה באותה פעולת-סתם לכאורה, במקרה שלנו הספונג'ה, והשיר מהלל אותה כערכה . פעולות כגון אלה שכתב עליהן מנור, מקלחת ליל שבת וספונג'ה, אינן מצוצות מחלל תרבותי ריק . הן נתפסות בתרבות בתור ישראליות במיוחד, מייצגות את ההווי הכל-ישראלי העממי, שאינו קשור במעמד סוציו-אקונומי או בתקופה מסוימים . הן לקוחות מן הישראליוּת הפעילה, הישראליוּת דה פקטו, ולא רק זו המתגלמת ברעיונות או בהיסטוריה פוליטית . שיריו של מנור שולפים את הפעולות הללו מתוך החיים הישראליים, וכמו מקדשים אותן, הופכים אותן לקודקס ה...  אל הספר
פרדס הוצאה לאור בע"מ