128 רמי לבני עוד אותו הצליל עוד אותו הטעם שמור כמו יין, יין טוב מתנגנת בי מנגינה בוקעת מבין אצבעותי לכי לך אל הרחוב . ( מתוך "אחרי עשרים שנה" / מילים : יעקב רוטבליט, לחן וביצוע : שמוליק קראוס ) ואחרי שאמרנו הכול את עדיין חוזרת ויש לך עדיין כוח — אליי שוב הים מתכרבל אל החול, אהבה מבוגרת והאור הנסדק לו עם הזמן נתקרב, נתאהב, נהבהב בטרם נתעייף, נתעטף, ניסחף עם הזרם ( בית ופזמון מתוך "ניסחף עם הזרם" / מילים ולחן : שלום חנוך ) ניתנה האמת להיאמר, בקאנון של הרוק הישראלי היו ברבות השנים גם כותבים שהרשו לעצמם לעתים להיות קצת יותר רגשניים . שלמה ארצי הוא מן הבולטים שבהם, כך גם שלום חנוך בחלק משיריו המאוחרים, כך יעקב רוטבליט לפעמים, וכך בוודאי אהוד מנור . יוצרים אלה היו לעתים מחויבים פחות מאחרים להקפדה הנוקשה על המינוריות התמטית והסגנונית של שירי האהבה הישראליים ועל השליטה האמוציונלית שהופגנה בהם, והפגינו יותר חשיפה ופתיחות בביטוי של רגשות . כמו כן, הם חרגו לא פעם מן המובלעת המוכרת של שירי הנעורים, או הגברים-ילדים הבודדים, אל שירי אהבה בשלים יותר, המציגים תמונות מיחסים ממשיים ורומנטיקה בלתי מבוישת...
אל הספר