צליל מכוון ותחושה של תפוח : איך נראית אהבה ישראלית ? 121 על בלימה, להיוותר בתחומיהם של הכמיהה ושל הדיבור על הכמיהה, שהם בלבד מוקצים לו . דמות האוהב בשירי האהבה הישראליים מעוצבת אפוא בתור דמות סבילה למדי : או שהוא מוותר מראש ( "בשבילי היא אבודה" ) והמהלך כולו מסתכם בתוך התודעה שלו, או שאינו מעז לפעול ( "לא נתתי לאיש לדעת : את היית אהבת נעוריי" ) , או ששיתוקו מוביל את הסיטואציה שמתחילה להתהוות בשיר להסתיים בלא כלום זולת נקיפת לב ( "פתאום היא מסתובבת והולכת, ורק אני שותק עוד שם, נו די" ) . הסיבה לכך ששירי אהבת הנעורים בולמים את ההתרחשות לפני שהיא מתגשמת, אינה פוריטניות, לפחות לא פוריטניות במובן המקובל של המושג . חוסר המימוש אינו תוצאה של שמרנות או של התחסדות — הוא פועל יוצא של תמונת היופי של המינוריות, שהיא בטבעה תמונה של געגוע יותר מאשר של הגשמה . בתמונה זו הכמעט וההיעדר הם שמְּשווים לה את קסמה, והעלילה של התודעה, דחוסה ותוססת, מחליפה 2 סיפור האהבה המינורי נטול, אם כן, בדרך כלל בה את ההתרחשות בפועל . הגשמה . מה יש בו בכל זאת ? הנה דוגמה נוספת מיצירת מאיר אריאל : בשדה ירוק על גבעה תלולה, ...
אל הספר