116 רמי לבני לענות בו . למוזיקה הפופולרית, בתור ז'אנר שפונה להמונים, ובאורח דומה לקולנוע, היה חלק חשוב בטיפוח המיתוס של האהבה הרומנטית . היא עשתה זאת באמצעות "שירי האהבה" . הרוק, בהקשר זה, הוא חלק ממסורת המוזיקה הפופולרית . גם הוא נשען על המיתוס התרבותי של האהבה, ומנצל אותו לצרכיו . לאהבה בשירי הרוק תפקיד נוסף, אשר מקבל את משמעותו על רקע עולם הערכים המיוחד של הרוק כדיסציפלינה אמנותית . היות שחלק עקרוני מן התפיסה העצמית של הרוק הוא מרד ( תהיה אשר תהיה הסמכות שבה מורדים ותוכנו המדויק של המרד ) , שאיפה לשחרור וחיפוש אחר אותנטיות קיומית, האהבה משמשת בשירי הרוק גם על תקן האלטרנטיבה . האהבה היא מפלטו של האני האמיתי, והיא הטיעון היעיל והמשכנע ביותר נגד כל אוטוריטה או מצב שנתפסים כמדכאים : יהיו אלה הדת, הלאום, דור ההורים, הקפיטליזם התובעני, הניכור האורבני או כל גורם אחר . הקריאה "עשו אהבה ולא מלחמה" של תרבות הנגד בשנות ה- ,60 שהרוק היה אחד מענפיה המכוננים, הציבה את ה"אהבה" בתור הסמל המייצג ביותר של האישי — הקוטב הניגודי של הציווי החברתי . מאז הסיקסטיז, דומה שגם כאשר אין נעשית דיכוטומיה מפורשת ...
אל הספר