הרוק הישראלי והלאומיות 61 יש לי סימפטיה לאנשים שמתאמצים בתל אביב יש לי סימפטיה לאנשים שמתרגשים בתל אביב עיר בלתי מרגשת, מאורת פיח נואשת, נדנדת פח רועשת יש לי סימפטיה לאנשים שמתעקשים בתל אביב יש לי סימפטיה לאנשים מתייאשים בתל אביב ( "סימפטיה" / מילים : מאיר ויזלטיר, לחן : שלמה גרוניך ) כמו "אגדת דשא", כך גם "סימפטיה" הוא שיר שמדגים בנאמנות מקסימלית, בדיוק רגיש ולדעתי גם באופן מלבב במיוחד את תפיסת היופי של המינוריות, את הגישה הטקסטואלית שלה ואת דגם הישראליוּת, שהיא מציעה . בשונה מכל השירים שהובאו עד הנה, "סימפטיה" אינו פזמון רוק . את השיר לא כתב פזמונאי, שייעד את כתיבתו מראש למוזיקה פופולרית, אלא משורר קאנוני, מאיר ויזלטיר . רק הלחנתו של השיר הכניסה אותו למסגרת הרוק הישראלי 14 כ"שיר משוררים" . העובדה ש"סימפטיה" מצא את דרכו אל הרוק הישראלי ואל ידיו האמונות של שלמה גרוניך מראה את הקשר בין המהפכה המינורית של הרוק הישראלי לבין תהליכים מקבילים בענפים שכנים של תרבות דור המדינה, ובמיוחד בשירה העברית המודרנית . גם את המרד של משוררי דור המדינה, נתן זך, יהודה עמיחי, דליה רביקוביץ, מאיר ויזלטיר ואחר...
אל הספר