מבוא 17 על תנאי הקרקע, ולא על מה שצמח בהם, ושום דבר מעבר לכך . האם אפשר להתווכח עם הצעה קורצת שכזאת ? זהו מתכון נוח ביותר לעיכול, המותיר את כל השומעים מהנהנים ושבעי רצון ; אולם בפועל היא מתחמקת, בלתי כנה — ולא טובה . בפשטות : קיטש . אילו המוזיקה הישראלית הייתה רק "סלט", היא לא הייתה חשובה ומעניינת, לא מעוררת פולמוסים, וגם אני לא הייתי כותב עליה את הספר הזה . בשביל למצוא אשנבים מאתגרים ומשמעותיים יותר להגדרה, יש לבלוש אחריהם במקומות אחרים, ישירים פחות . אולי לארוב להתבטאויות של אנשים לפי תומם . למשל בהלוויות . בהלווייתו של אהוד מנור, שהלך לעולמו ב- ,2005 מטבע הלשון הנפוץ ביותר ששימש את המספידים לתאר את המנוח ואת פועלו היה "ישראלי" . הכוונה לא הייתה לכך שאחז בדרכון ישראלי . מנור, ספדו לו, היה "הישראלי האחרון" או "הישראלי בה"א הידיעה" ; יצירתו הייתה ביטוי ל"ישראליוּת במיטבה", ותפסה, כלשונו של שמעון פרס, את "האמת הישראלית 3 שם התואר "ישראלי" נכח גם כמעט בכל משפט שנאמר אודות במהותה" . יצירתו ואישיותו של כותב מוערך אחר, מאיר אריאל, עם מותו ב- 1999 . "הוא היה פשוט כל כך ישראלי, ישראלי מאוד", נ...
אל הספר